<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות כ"ה</h1>
<h2>דף עד.</h2>
מולייתא שרי. פירו' עוף או גדי שמלאהו בשר חתוך דק דק מותר לצלותו פירוש אפילו לא מלח מה שבפנים מן הבשר הדק, ואין צריך לומר אם לא מלח העוף או הגדי בחוץ כי כבולעו כך פולטו אלא אפי' מלח בחוץ שאין בו כח כבר לפלוט מה שיבלע אותו שבחוץ ממה שבפנים אפילו הכי מותר, ודוקא לצלי אבל לקדרה צריך למלוח מה שבפנים קודם שישים אותו בפנים, וכמו כן העוף שהוא בחוץ אם לא מלח מה שבפנים קודם שישימנו ומלח העוף שבחוץ אסו' כי לא יועיל מליחת חוץ לבשר שבפנים כך פשוט. בשר ששהה כדי שיעור מליחה שנפל בציר פליטת דם אסור אפילו לצלי, דלא אמרינן כבולעו כך פולטו כמו שכתבתי למעלה במולייתא אלא שבאותה שבולע פולט אבל כאן שבלע הכל כבר אין לו תקנה אפי' שיצלה אותו כך כתבו בתוספות.
כתבו המפרשים כי לצלי לא בעי מליחה דדם האיברים שלא פירש אין בו איסור ודקדקו בחולי' [י"ד ע"א] מההיא דנסבין חבריא למימר ר' יהודה היא וכו', פי' אבל לרבנן מותרת באכילה אפילו בו ביום ואפילו אין יכול למלחה ולא חיישינן לדם האיברים שפירש כשפירש מצד זה לצד זה כי מה שיצא לחוץ האש שואבו הילכך לא בעי מליחה. וכן מוכח בשבת [קכ"ח ע"א] וכן בפסחים [ע"ד ע"א] וכן פשוט בתורת כהני'. ופרש"י דבעי מליחה קצת ותמהו עליו כי מה מועיל, ומה שנהגו למלחו לא משו' איסור אלא משום שלא יהיה תפל בלי מלח. וכן כתב הראב"ד וכן הסכימו הגאונים דדם האיברים שלא פירש מותר. ואם מלחו צריך לצלותו מיד ואם השההו במלחו ינפץ המלח וידיחנו יפה קודם שיצלנו ואם לא עשה כן צריך קליפה והשאר מותר.
<h2>דף עד:</h2>
קמח שלנו אינו כסולת ואסור לשום אותו על צלי אם לא נמלח הבשר כמליחת הקדרה וכן הסכימו גדולי פרובינציא, כי סמידא בין אסמיק בין לא אסמיק שרי ושאר קמחין אסמיק אסור לא אסמיק שרי לפי דין התלמוד שלנו וקמחין שלנו אינם סמידה שהוא סלת.
אומצא דאסמיק כלומר חתיכת בשר שנצרר בה דם מחיים מחמת מכה צריך חתיכה ומליחה לקדרה, ולצלי אינו צריך כי האש שואב הדם כך פשוט. ולפרש"י [פסחים ע"ד ע"ב] מיחל כלומר מרק אדום היוצא ממנו אחר צליה אסור. ותמהו עליו דאם נצלה כל צרכו אפילו המיחל מותר ואם לא נצלה כל צרכו אפילו הבשר אסור. ופירשו אומצא דאסמיק כאשר אכתוב למטה. ובשרא דלא אסמיק כלומר שלא נצרר בה דם מחמת מכה וצלאו המיחל היוצא ממנה מותר שהוא מרק אדום מעט כך פשוט, וזהו לפרש"י באומצא דאסמיק שכתבתי למעלה, וכבר כתבתי המיחל היאך מותר וצריך לומר שנצלה יפה. ולמטה אכתוב היאך מקבלין השומן הנוטף מהצלי. בשר חי שנתנוהו בחומץ בלא מליחה שנקרא חליטה כאשר אפרש ונשתהה בחומץ עד שהאדימה אסור הבשר והחומץ, ואם לא האדימה כשר הבשר, כי כשהאדימה בודאי נשתהה עד שפלט הדם בחומץ וחזר ונבלע בבשר, ואם חתכו אחר כך ומלחו כשר אפילו לקדרה, כך פי' רי"ף ההלכה שכתבתי למעלה אומצא דאסמיק חליטה היא שמשימין הבשר בלא מליחה בחומץ כדי לפלוט הדם, ואם חלט בחומ' פעם אחד אסור לחלוט בו פעם אחרת אף על פי שהוא חזק עדין, וחומץ רפוי כלומר שאינו חזק כל כך מותר לחלוט בו כך פשוט בחולין וכבר כתבתי [חולין ק"י ע"ב] דין החליטה כי כבר כתב רב עמר' שאין לחלוט בזמן הזה כי אין אנו בקיאין בחליטה.
